ליווי מלא ומקיף ללקוח למול פקיד השומה (מס הכנסה), משלב השומה הראשונית.

קיימת חשיבות יתרה במיצוי טיעונים משפטיים כבר בשלבים הראשונים של המפגש בין הלקוח למפקח מס הכנסה בנוגע לסוגיה הנידונה.

יש לבחון את סוגיית המס בראייה רחבה ובזהירות הנדרשת. זאת למקרה שייווצר הצורך בהמשך בירור הסוגייה בבית המשפט בהגשת ערעור מס או בייצוג בוועדות אחרות (כדוגמת הוועדה לניהול פנקסים).

הידע הרב אותו רכשה עורכת הדין אילנית דמרי בתחום המס בתחום האזרחי מקנה לה יכולת להתמודד גם משמעותן של עבירות המס ולדון על חומרתן כבר בשלבים הראשוניים של החקירה בחקר העובדות המשפיעות והמיוחסות לחשדות.

הליכים עיקריים בטיפולה:

סעיף 194 לפקודה – גביית מס במקרים מיוחדים.

• נתפסת עם מזומנים בסכומים ניכרים ללא הסבר מניח את הדעת לגבי מקור הכספים

      (לדוגמא: מזומנים שנתפסו על ידי משטרת ישראל)?

• יש לך הכנסות לא חוקיות שאינן מדווחות (כגון עסקי הימורים)?
• העלמת הכנסות בסכומים מהותיים?
• יש לך פעילות עסקית ואין לך תיק במס הכנסה ו/או במע"מ?

אלו רק חלק מהמקרים בהם יכולות רשויות המס לפעול מכח סעיף 194 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 ו/או סעיף 112א לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, אשר נועדו להבטיח גביית מס במקרים מיוחדים.

סעיף 194 לפקודה מאפשר לפקיד השומה מקום שבו הייתה לו "סיבה לחשוש, כי המס על הכנסה פלונית לא ייגבה משום שיש בדעתו של אדם פלוני לצאת מישראל, או מחמת סיבה אחרת", לדרוש מאותו אדם כי ינקוט פעולות שונות המנויות בסעיף, לרבות תשלום המס שבו הוא חייב או מתן ערובה לתשלומו. פעולות אלו נועדו להבטיח את גביית המס ובכלל זה למנוע מהנישום לנקוט פעולות אשר יסכלו את גבייתו .

נישום שנדרש לשלם את המס על פי שומה שנערכה לו או לתת ערובה להבטחת תשלום המס, ולא מילא אחר דרישות אלה מיד, רשאי פקיד השומה לפנות לבית המשפט המוסמך, בבקשה להוציא צו המורה על עיכוב יציאתו מהארץ של הנישום או על עיקול רכושו ובנסיבות מסוימות להורות על תפיסתו של הרכוש .

יחד עם זאת יוטל קנס גרעון מכח סעיף 191 לפקודה. אשר גם עליו יש להשיג בבית המשפט.

עורכת הדין אילנית דמרי טיפלה בסוגיה זו בתיקים רבים בעת היותה עובדת רשות המיסים ועבדה מול הפרקליטות וגורמי החוץ הרלוונטיים בהליך זה. ומשכך יש לה ידע נרחב ומקיף בנושא.

לסעיף 194 בפקודת מס הכנסה יש את מקבילו בחוק מס ערך מוסף, סעיף 112א לחוק מע"מ, גם שם מוטלות על מי שהופעלו כנגדו הסעיף סנקציות חמורות.

במקרים בהם ננקט כנגד עוסק או נישום הסמכות והסנקציות על פי סעיפי 112א לחוק מע"מ וסעיף 194 לפקודת מס הכנסה, יש לפנות לבית המשפט באמצעות עורך דין מיסים הבקיא בתחום, היות שעל מנת להצליח לבטל את ההליך ו/או לצמצם את הסנקציות שהופעלו כנגד האזרח יש צורך בבקיאות ובידע מיסויי נרחב.

הליך גילוי מרצון -

 בעקבות חשד להתרחבות משמעותית של אי דיווח על הכנסות כחוק על ידי נישומים ובעלי עסקים עצמאיים, ובמקביל חוסר בכוח אדם ברשויות החוק ושינויים שחלו במסגרות הליכים של גילויים הדדיים בין המדינות השונות, תוקנן על ידי רשות המיסים בהוראת שעה , המוארכת מעת לעת, הליך גילוי מרצון.

הליך זה איפשר לנישומים (בעלי תיק במס הכנסה וכאלה שאין להם) שלא דיווחו על מס בגין הכנסותיהם, לדווח ולהסדיר אותו מול רשות המיסים תוך הבטחה לאי נקיטת צעדים משפטיים פליליים כלפיהם.

להליך גילוי מרצון משמעות כלכלית אך גם משמעות משפטית. שכן מדובר במס שלא דווח כחוק, וללא ההליך הנ"ל שמאפשר דיווח חוקי, היה הלקוח מסתכן באיתור על ידי רשויות המס שהיו נוקטות בהליך פלילי כנגדו.

כאשר מדובר על הליך משפטי, כדאי מאוד שיהיה עורך דין מעורב בהליך זה ובעיקר שהלקוח לא יישאר חשוף לבדו אל מול רשות החוק.

עורך דין המטפל בלקוח בתחום הגילוי מרצון יבחן וידאג בין היתר:

• למתן מידע מקיף ללקוח אודות ההליך.
• בחינת התיק של הלקוח בדקדקנות.
• ייעוץ מקיף לאחר בחינה, בדבר הגשת הלקוח להליך במידה ונמצא כי כדאי לגשת אליו.
• הגשת הטפסים עבור הלקוח והתנהלות אל מול רשויות המס.
• ייצוג משפטי אל מול הרשויות כמיופה כוח על ידי הלקוח במהלך המו״מ מול הרשויות עד לכריתת הסכם או במסגרת הגשת דוחות לרשויות.

מגוון השירותים בתחום מס ההכנסה המוענקים על ידה כוללים בין השאר:

• כתיבת חוות דעת מקצועיות.
• ייצוג בהליכים הנוגעים לנושא ניהול ספרים ופסילתם.
• ייצוג בוועדות השונות ובבתי המשפט.
• ליווי וייצוג בהליכים פלילים בנושא דיני המס, משלב החקירה הראשוני, ליווי במעצרים ובשחרור ממעצרים ועד מתן שירותי ליטיגציה בבתי המשפט השונים.
• ביטול עיקולים ושחרור תפוסים.
• הגשת בקשות להמרה של הליכים פליליים לכופר מס או להליכים מנהליים, קנסות מינהליים.
• הגשת ערעורי מיסים לבתי המשפט.
• ייצוג וליווי בדיוני שומות בפקיד השומה.

בחוק מע"מ כמעט ולא קיימת הפרדה בין הליכים אזרחיים לפליליים ומשכך, אי ציות לחוק מס ערך מוסף מוביל להליכים פליליים מול העוסק.

לפקיד המע"מ מוקנות סמכויות נרחבות, מה שמוביל לכך שכל מפגש בין עוסק לא מיוצג לבירור או דיון במשרדי מע"מ עשוי להפוך במהרה להליך פלילי ולחקירה תחת אזהרה.

עורכת הדין אילנית דמרי עוסקת בטיפול בתיקים, הליכים ושומות הנוגעים לחשד בשימוש ו/או הפצתן של חשבוניות פיקטיביות, ומלווה את  הלקוח כבר משלב הדיון הראשון במשרדי המע"מ (במרבית המקרים בשיתוף פעולה עם רואה  החשבון/יועץ המס).

כאשר עולה חשד לפלילים בעבירת מע"מ, מלבד העוסק, יזומן רו"ח/יועץ המס לחקירה בשלב ראשוני למתן עדות העשוי להתפתח לחקירה תחת אזהרה, ועשויה להיות הפרדה בין הלקוח למייצג באמצעות הטלת הגבלות של יצירת קשר ביניהם כך שהלקוח מוצא  עצמו ללא ייצוג ראוי.

במסגרת זו הליווי הוא משלב השומה ו/או החקירה.

סעיף 112א לחוק מס ערך מוסף

סעיף גבייתי בחוק מע"מ המאפשר למנהל מע"מ לבצע הליכי גביה דרסטיים כבר במהלך החשדות שמופיעות כנגד מי שנחשד בעבירות המס. הסעיף מעניק סמכות למנהל מע"מ במקרים בהם עולה חשש סביר בעיניו כי אותו חשוד עשוי לצאת מן הארץ או מסיבה אחרת וכי יש חשש כי לא ישולם חוב המס בגין עסקאות או תשומות.

מדובר בסעיף קיצוני המאפשר למנהל מע"מ לערוך שומה לעוסק בסכום הסביר בעיניו ולכלול לסכום זה ריבית והצמדה אף בהעדר הליך הוצאת שומה וזאת על פי סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף. הסעיף מעניק את האפשרות להוציא כפי שנכתב בפסיקה "שומת חירום" שבהגדרתה על פי פסיקת בית המשפט יכולה שתהיה בלתי מדויקת וזאת השל האופן שבו מוצאת אותה שומה.

(פס"ד ת"א 20-09-54391 משרד האוצר/מכס מע"מ-הוצאה/חשבות נ' ס.ר בחירי עבודות כלליות בע"מ)

נקיטת והפעלת סעיף 112א לחוק מע"מ מאפשרת למנהל מע"מ לדרוש את תשלום החוב באופן מידי או לתת ערובה מתאימה להבטחת גביית החוב. הדרישה המיידית לתשלום החוב בשילוב הוצאת דרישת חוב לעיתים רבות אינה מדויקת וגורמת לנזק מידי לעוסק.

בנוסף, במקרה שלא משולם החוב באופן מידי ו/או לא ניתנת ערובה רשאי מנהל מע"מ לפנות במעמד צד אחד לבית המשפט ולבקש הטלת עיקולים ואף את איסור יציאתו מהארץ של החייב.

ענין חמור נוסף הוא כי אי תשלום המס באופן המיידי ו/או מתן ערובה חוסם את העוסק מלפנות לבית המשפט ולהגיש השגה וערעור בדרך שמשיגים על שומה.

במקרה זה, עורכת הדין יכולה לבצע פניה דחופה-בהולה לבית המשפט על מנת לבטל את החלטת המנהל. ההצלחה של בקשה זו תהיה תלויה מאוד בנסיבות המקרה וכאשר ישנו מקרה ברור של העלמת מס מכוונת וחמורה הנטייה של בית המשפט תהיה שלא להתערב בהחלטת המנהל.

אם כי ישנם מקרים בהם יקבע בית המשפט כי השימוש בסמכות המנהל בסעיף 112א הינה חפוזה ובלתי מבוססת. ולכן, במקרים שכאלה פניה דחופה לבית המשפט עשויה לצמצם את הנזקים לעוסק/ת ולצמצם את ההליכים שננקטו כנגדם.

לסעיף 112א יש את מקבילו בפקודת מס הכנסה סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, גם שם מוטלות על מי שהופעלו כנגדו הסעיף סנקציות חמורות.

במקרים בהם ננקט כנגד עוסק או נישום הסמכות והסנקציות על פי סעיפי 112א לחוק מע"מ וסעיף 194 לפקודת מס הכנסה, יש לפנות לבית המשפט באמצעות עורך דין מיסים הבקיא בתחום, היות שעל מנת להצליח לבטל את ההליך ו/או לצמצם את הסנקציות שהופעלו כנגד האזרח יש צורך בבקיאות ובידע מיסויי נרחב.

סעיף 50 לחוק מע"מ

סעיף 50 לחוק על תתי סעיפיו מאפשרים למנהל מע"מ לחייב כפל בתשלום המס במקרים בהם מנהל מע"מ סבור כי אדם לא היה רשאי להוציא חשבונית מס ו/או ניכה מס באמצעות חשבונית מס שלא כדין. אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי לא ידע שהחשבונית יצאה שלא כדין.

חשבונית מס שלא כדין מכונה "חשבונית מס פיקטיבית" שעניינה חשבונית שאין מאחורי הוצאתה כל עסקה. או "חשבונית מס זרה" אשר בשונה מאותה חשבונית מס פיקטיבית קלאסית, במקרה זה החשבונית מבטאת עסקה אולם יש יחסי זרות בין נותן השירות למוציא החשבונית. מדובר בעבודה שבוצעה על ידי פלוני לטובת אלמוני, האלמוני משלם תמורת העבודה אך מקבל חשבונית מס מאדם אחר, שלא היה קשור לעסקה.

הוראות סעיף 50 מהוות סנקציה אזרחית שבאה לפצות את המדינה על נזק שנגרם לה או עשוי להיגרם לה ולכן היא באה כסנקציה נוספת על הסנקציה הפלילית.

הטלת סנקציה זו עשויה להיות בלתי צודקת במקרים מסוימים ולכן, במקרים שבהם ישנה הצדקה לכך ניתן לפנות למנהל מע"מ שיפעיל את סמכותו על פי סעיף 100 לחוק מע"מ ובכך יוותר על הטלת כפל המס או הקנס שהוטל על העוסק, אך זה יעשה רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים.

ענין חמור נוסף הוא כי אי תשלום המס באופן המיידי ו/או מתן ערובה חוסם את העוסק מלפנות לבית המשפט ולהגיש השגה וערעור בדרך שמשיגים על שומה, הוראות הסעיף חלות גם במקרה בו הוטל כפל מס על פי סעיף 50 לאותו חוק או קביעת מס.

הטלת כפל מס על פי סעיף 50 לאותו חוק חוסם את העוסק מלפנות לבית המשפט ולהגיש השגה וערעור בדרך שמשיגים על שומה, כפי שעולה גם מסעיף 112א לחוק.

הלבנת הון היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בעבירה פלילית – בעבירות מקור, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, או את מיקומו, להטמיע אותו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. כלומר, למנוע הפיכת "הון שחור" לכסף לגיטימי. בהתאם לחוק איסור הלבנת הון והצווים מכוחו, הלבנת הון היא עבירה פלילית.

חוק איסור הלבנת הון עבר שינויים מאז חוקק. כחלק מהמאבק בתופעת ההון השחור הוספו לחוק עבירות המס כעבירות מקור. הכללתם של עבירות המס כעבירות מקור הוא ענין בעל משמעות עצומה וזאת בשל הסנקציות העשויות להיות מוטלות על בעל עסק החשוד בהלבנת הון סנקציות שעשויות להוביל לקריסתו המיידית של העסק.

השינוי הגיע גם לבתי המשפט וחל על היקף החלתו של החוק. הגישה כיום, בעקבות הפסיקה, היא שאפשר להחיל את החוק גם במקרים שלא מדובר ברכוש שמקורו ברכוש אסור.

יישום החוק מלווה בקשיים רבים של פגיעה קשה בעקרונות ובזכויות יסוד בתחומים רבים כגון: הגנת הפרטיות, סודיות בנקאית, חובת אמון, חסיונות ועוד.

החלתו של החוק על נותני שירותים, ביניהם עו"ד ורו"ח, שבעקבות תיקון החוק חייבים אף בישומו ובשמירת הכללים שנקבעו בו לטיפול בלקוח, יוצרים אף הם קושי בקבלת החלטות בזמן אמת.

הלבנת ההון עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית של המדינה ולכן גדל שיתוף הפעולה בין המדינות השונות במלחמה למיגור התופעה, והשיטות השונות לגילוי הלבנת הון הפכו ליותר מתוחכמות, כך שאנשים רבים, עשויים למצוא עצמם נענשים בצורה חמורה גם אם ביצעו פשע קל יחסית.

החוק הישראלי מתייחס בצורה מחמירה להלבנת הון, ולכן אסור להקל ראש בנושא זה.

עורכת הדין אילנית דמרי מעניקה שירותים בתחום הלבנת ההון הקשורות לדיני המס לרבות ייצוג וליווי חשודים ונאשמים בבתי המשפט בהליכים הנוגעים לתחום הלבנת ההון, שחרור כספים ועוד.

מכירת נכס נדל"ן בישראל היא עסקה יקרה שבדרך כלל מבצע כמעט כל אדם במהלך חייו בישראל. לעסקת נדל"ן יש  השלכות מיסוייות מכוח חוק מיסוי מקרקעין המטיל מיסים על עסקה במקרקעין משני סוגים: מס שבח ומס רכישה.

מס שבח הוא מס ישיר שמוטל על רווח מעסקת נדל"ן ומס רכישה הוא מס עקיף המוטל בעת רכישת הנכס.

אמנם את עסקת המכר ו/או הרכישה מלווה עורך דין העוסק במקרקעין, אולם בעריכת החוזה הוא מתמקד בזכויות החוזיות והקנייניות ואין זו חובתו לעסוק בהיבטים המיסויים בעסקה.

בעסקת נדל"ן נושא המס הינו חלק משמעותי בכל הקשור לכדאיות העסקה, היות שרבים אשר מבקשים לממש נכס לא נותנים משקל לסכום המס, ולאופציות הקיימות בחוק ובתקנות השונות.

תכנון מס וייעוץ מס בתחום המקרקעין הוא משמעותי, לצורך חיסכון בתשלום מס שבח ולעיתים אף לזכות בפטורים מיוחדים הקיימים בחוק.

לפיכך יש להיעזר בעורכת דין המתמחה במיסוי מקרקעין, אשר יכולה לטפל בפריסות מס שבח, קיזוזי הפסדים, פטורים וכיו"ב. ובכך להפחית את נטל המס אותו תידרשו לשאת.

ייפוי כוח מתמשך

חשיבות עריכת ייפוי כוח מתמשך היא כה גדולה, מעבר לכך שהיא מאפשרת לממנים לחיות עד סוף חייהם בכבוד היא מחייבת את שמירת הכבוד מאלו אשר נותרו לטפל בממנה.

עריכת ייפוי כוח מתמשך יכולה למנוע קרע במשפחה, למנוע בירוקרטיה אינסופית מול המוסדות הממשלתיים והבנקים והיא בעיקר חוסכת המון עוגמת נפש.

מהו ייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך הינו מסמך אשר מקיף בתוכו את כל רצונותיו של הממנה, כפי שיפורטו בהמשך, והוא מופקד אצל האפוטרופוס הכללי על ידי עורך הדין שמוסמך לערוך זאת עד אשר יופעל בעתיד ובעת הצורך.

ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לצוואה

צוואה היא מסמך משפטי במסגרתו מביע אדם את רצונו לגבי רכושו ומי יהיו אלה אשר יירשו אותו לאחר שזה ילך לעולמו. לעומת זאת, ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם לתכנן את עתידו מראש ולקבוע את מהלך חייו בעתיד אם חס וחלילה יאבד את כשירותו המשפטית. במסגרת ייפוי הכוח המתמשך האדם קובע את זהות מיופי כוחו וגם מעביר להם הנחיות מפורטות כיצד לנהל את המשך חייו בשלושה רבדים מרכזיים שונים: הרובד הרכושי, הרובד האישי-פרטי והרובד הרפואי.

הגדרות:

• הממנה – הוא האדם אשר קובע באמצעות מסמך ייפוי כוח מתמשך אילו עניינים הוא ירצה שינוהלו בשמו על ידי אדם אחר (להלן: "הממנה").
• מיופה כוח – הוא האדם או האנשים אשר הממנה ממנה כדי שיפעלו בשמו ובמקומו כאשר לא יהיה מסוגל לעשות זאת (להלן: "מיופה הכוח").

מי רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך?

• תושבי ישראל.
• בגירים מעל גיל 18.
• כל מי שמבין את המשמעות של ייפוי הכוח המתמשך וצלול כדי לחתום עליו.

מי רשאי להתמנות כמיופה כוח?

• אדם פרטי בלבד.
• בגירים מעל גיל 18.
• אדם יכול לשמש כמיופה כוח עבור מקסימום 3 ממנים, אלא אם מדובר בבני משפחתו.
• מי שלא מונה לו אפוטרופוס ולא נכנס לתוקף ייפוי מתמשך בעניינו.
• אדם שלא הוכרז כפושט רגל.
• הוא אינו עורך הדין או בעל המקצוע שבפניו נערך ייפוי הכוח המתמשך.

כיצד עורכים ייפוי כוח מתמשך?

עריכת המסמך מתבצעת על ידי עורך דין אשר הוסמך על ידי משרד המשפטים בהכשרה מקצועית לערוך מסמך זה.

עורכת הדין אילנית דמרי הוסמכה על ידי משרד המשפטים האפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כח מתמשך, הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס ומסמך הבעת רצון על פי החוק והיא תדאג לטפל בך בכל הרבדים: האישי, הרפואי ורכושי.